ראש דושי
@RushDoshi · אסיה
ראש דושי נכלל במעקב של Storyz World לצורך סיקור מחקר ומומחיות מקצועית הקשור לסין, בפרק אסיה.
מעריך את הדיון של @abrownepek בצורך ב״קנה מידה של בעלות הברית״. הייתי בטוקיו בימים האחרונים. יש כאן הסכמה רבה שזהו הנתיב הטוב ביותר (ואולי היחיד) לחוסן טכנולוגי־תעשייתי. יש האומרים שהבריתות פגועות מדי מכדי שזה יקרה. אנחנו חושבים שיש יותר חוסן מכפי שנהוג להבין. עכשיו הזמן לפתח הצעות מעשיות לעולם שאחרי טראמפ.
תורגם מהשפה אנגליתזה לא «גוש כלכלי מדיר» להעניק לבעלות ברית תנאי סחר טובים יותר מאשר לסין בענפים מסוימים. במודל הזה, סחר רב ובעל ערך גבוה ימשיך עם סין — אבל גם לאחרים תהיה הזדמנות. ואכן, בגישה הזאת יש אפילו אפשרות מכלילה עבור סין: היא יכולה להשקיע בכלכלות שלנו (עם העברת טכנולוגיה, שימוש בספקים מקומיים, עמידה בדרישות העבודה, עמידה בדרישות הרשת והנתונים, ומיזמים משותפים) ולהפיק רווחים עצומים, בעוד שאנחנו נרוויח יכולת, מקומות עבודה וחוסן. בלי חסמים, היא לא תעשה זאת. אבל הטיעון שלך הוא שאסור לנו להתייחס לסין באופן שונה מאחרים, בלי קשר להבדלים סביבתיים או בעבודה, בלי קשר לסובסידיות העצומות או לכלכלה הלא־שוקית שלה, וללא קשר לסיכוני התלות! הטיעון הזה הוא למעשה קריאה לסחר חופשי עם סין על חשבון העובדים והעסקים שלנו. אני חושד שלא תסכים, אבל בעיניי הטיעונים שלך על סין נראים ניאו־ליברליים למעשה ועומדים בסתירה לאינטרסים של העובדים. קח כלי רכב חשמליים. אני לא יודע מה «שמאלי» באמירה שהגנה על עובדים מפני המרקנטיליזם של סין בענף הרכב עלולה להוביל למלחמה, אבל זה הטיעון שלך, הלא כן? טיעון שבעצם מכנה את עמדת UAW ו־USW פזיזה, בדיוק כפי שכינית את העמדה שלפיה עלינו להתייחס לסין באופן שונה בתחום הסחר פזיזה, אף שהיא למעשה שונה מהותית. בסוגיות של כלכלה בינלאומית הנוגעות לסין, נדמה לי שהטיעון שלך הוא שאם נגן על העובדים והעסקים שלנו במקרים מסוימים (למשל, נגביל את הזרימה החופשית של סחורות והון בין ארה״ב לסין), אנחנו מסתכנים במלחמה או הופכים ל«מדירים», ולכן אסור לנו להגן על העובדים והעסקים שלנו. שוב, זה למעשה ניאו־ליברליזם.
תורגם מהשפה אנגלית