רונן ברגמן
@ronenbergman · המזרח התיכון
רונן ברגמן נכלל במעקב של Storyz World לצורך סיקור עיתונות ואקטואליה הקשור לישראל, בפרק המזרח התיכון.
טאוב מטנף ומגדף ומחרף. רק דבר אחד הוא לא עשה ולא יעשה: להביא דוגמאות, אפילו אחת, של משהו שאנחנו כתבנו שאינו נכון. בעולמו של טאוב אין אלימות מתנחלים ואין טרור מתנחלים ובכך הוא רק מעודד אותם להמשיך ולעשות את מה שהוא טוען שהם לא עושים. גדי טאוב הוא מבכירי הרעלנים, שקרן בכיסוי של מרצה באוניברסיטה, תומך של אורבן הפאשיסט וקרלסון האנטישמי (הרבה אחרי שהתברר במי המדובר) ובעיקר- מי שיעשה הכל כדי להחריב את המוסדות הדמוקרטיים של מדינת ישראל. טאוב תומך בהתלהבות ומופיע תכופות בערוץ 14 שם קידמו את הנרטיב האנטישמי שהיועצים "היהודונים" של טרמפ, קושנר וויטקוף, שכמו יהודים מתעניינים רק בכסף, קיבלו שוחד מקטאר, ושיכנעו את טראמפ לחתום על העיסקה, תוך שהם בוגדים בעם שלהם. אצל טאוב, האמת היא אפילו לא אופציה. הנה, רק לאחרונה, אחרי ששוב תפסתי אותו בשקרים, טאוב ממשיך לטעון, ולשקר, שהוא לא קידם את עלילת הדמים והקונספירציה המתועבת המכונה "בגידה מבפנים" שאוכלת מבפנים את החברה הישראלית ו:"כל מי שעוקב אחרי הפודקסט שלי יודע שאני מתנגד לתיאוריית הבגידה כהסבר לאירועי 7 באוקטובר. יש אינספור מקומות שבהם אמרתי את זה." https://t.co/WE8yA8hSOn הוא גם כתב:"אז לא רק שלא תמכתי בתיאוריית הבגידה. אפילו הגעתי לטונים עם חברים, וחסמתי את מי שניסה להשתמש בפיד שלי כדי לקדם את התיאוריה המזיקה בתגובות שוב ושוב. זאת אף זאת. עשיתי תכנית שלמה בערוץ שלי, יחד עם ד"ר ליעד לוי, להסביר למה התיאוריה הזאת גם לא סבירה וגם מזיקה. הכותרת היתה "בגידה?". https://t.co/dEaKNeVHeV הנה בפוסט של אבינדב בגין ומצורפים מתוך אותו הפודקסט שבו הוא טוען שהסביר למה התיאוריה "לא סבירה" ועוד קטע מפודקסט אחר, רשימה חלקית מאוד. https://t.co/hyULCmTy18 אין תחתית שהוא לא יצלול אליה, אין ערך שלא יירמוס, אין רפש בו לא יתפלש, העיקר להגיד שנתניהו לא אשם.
הנה כך פועל מפעל הנקניקיות-עלילות-דם שהוא וארז תדמור פתחו בשותפות: מצד אחד מכניסים גרעין אמת — מסמך, ציטוט, תחקיר. מהצד השני יוצאים דיפ־סטייט, בגידה ומרד צבאי. הנה דוגמא טיפוסית מתוך "מרד הגנרלים", מארז תעמולה ארסי רווי שקרים ועלילות-דם שמתחפש ל"ספר" ולסדרה "דוקומנטרית" של 4 פרקים. בפועל מדובר בספינת הדגל של קמפיין נתניהו שהחל מהשבוע שעבר אימץ באופן רשמית את הנרטיבים שלה, גם את השינאה לגנרלים וגם את כך שניסו למרוד בו. וכך, ארז תדמור מקריא מתחקיר השב״כ האמיתי את המילה ״מיסקלקולציה״: בליל 7 באוקטובר הוחלט להימנע בשלב מסוים מפעילות רחבה מדי שעלולה להביא את חמאס לפרש בטעות שישראל עומדת לתקוף, ובכך לייצר הסלמה. עד כאן — מסמך. ואז מגיע שלב הקסם. תדמור שואל את גדי טאוב: ״מיסקלקולציה? מה זה קשור פה?״ וטאוב כבר מספק את החלק שהמסמך, כמה באסה להם, לא כולל: ״מה מבינים מזה? לא צריך להעיר את הדרג המדיני הקיצוני המטורף, כי הם ישר יגיבו ויגררו אותנו למלחמה שלא רצינו״. מה מבינים מזה? ובכן, טאוב מבין מזה. רק שממש לא ברור איך. כי בתחקיר השב״כ אין משפט כזה. אין החלטה לא להעיר את נתניהו. אין הוראה למדר את הדרג המדיני. אין אפילו טענה שמישהו חשש שנתניהו יורה לתקוף. יש שיקול מבצעי אם פעולה של הכוחות בשטח עלולה לייצר מיסקלקולציה מול חמאס. אבל בתוך פחות מדקה טאוב ותדמור ביצעו את האלכימיה: ״להימנע מפעילות רחבה כדי לא לייצר מיסקלקולציה״ ⬇️ ״לא להעיר את נתניהו״ ⬇️ ״ראשי הביטחון החליטו למדר את הממשלה״ ⬇️ ״מרד הגנרלים״. והחלק היפה: מרגע שהחוליה המומצאת הושתלה באמצע, הם כבר לא מציגים אותה כהשערה. היא הופכת ל״עובדה״ שעליה אפשר לבנות את עשרים הדקות הבאות. כך מייצרים קונספירציה: לא צריך לזייף את המסמך. מספיק להקריא ממנו משפט אמיתי — ואז להמציא בקול סמכותי את המשפט הבא.
הנה כך פועל מפעל הנקניקיות-עלילות-דם שהוא וארז תדמור פתחו בשותפות: מצד אחד מכניסים גרעין אמת — מסמך, ציטוט, תחקיר. מהצד השני יוצאים דיפ־סטייט, בגידה ומרד צבאי. הנה דוגמא טיפוסית מתוך "מרד הגנרלים", מארז תעמולה ארסי רווי שקרים ועלילות-דם שמתחפש ל"ספר" ולסדרה "דוקומנטרית" של 4 פרקים. בפועל מדובר בספינת הדגל של קמפיין נתניהו שהחל מהשבוע שעבר אימץ באופן רשמית את הנרטיבים שלה, גם את השינאה לגנרלים וגם את כך שניסו למרוד בו. וכך, ארז תדמור מקריא מתחקיר השב״כ האמיתי את המילה ״מיסקלקולציה״: בליל 7 באוקטובר הוחלט להימנע בשלב מסוים מפעילות רחבה מדי שעלולה להביא את חמאס לפרש בטעות שישראל עומדת לתקוף, ובכך לייצר הסלמה. עד כאן — מסמך. ואז מגיע שלב הקסם. תדמור שואל את גדי טאוב: ״מיסקלקולציה? מה זה קשור פה?״ וטאוב כבר מספק את החלק שהמסמך, כמה באסה להם, לא כולל: ״מה מבינים מזה? לא צריך להעיר את הדרג המדיני הקיצוני המטורף, כי הם ישר יגיבו ויגררו אותנו למלחמה שלא רצינו״. מה מבינים מזה? ובכן, טאוב מבין מזה. רק שממש לא ברור איך. כי בתחקיר השב״כ אין משפט כזה. אין החלטה לא להעיר את נתניהו. אין הוראה למדר את הדרג המדיני. אין אפילו טענה שמישהו חשש שנתניהו יורה לתקוף. יש שיקול מבצעי אם פעולה של הכוחות בשטח עלולה לייצר מיסקלקולציה מול חמאס. אבל בתוך פחות מדקה טאוב ותדמור ביצעו את האלכימיה: ״להימנע מפעילות רחבה כדי לא לייצר מיסקלקולציה״ ⬇️ ״לא להעיר את נתניהו״ ⬇️ ״ראשי הביטחון החליטו למדר את הממשלה״ ⬇️ ״מרד הגנרלים״. והחלק היפה: מרגע שהחוליה המומצאת הושתלה באמצע, הם כבר לא מציגים אותה כהשערה. היא הופכת ל״עובדה״ שעליה אפשר לבנות את עשרים הדקות הבאות. כך מייצרים קונספירציה: לא צריך לזייף את המסמך. מספיק להקריא ממנו משפט אמיתי — ואז להמציא בקול סמכותי את המשפט הבא.
הנה כך פועל מפעל הנקניקיות-עלילות-דם שהוא וארז תדמור פתחו בשותפות: מצד אחד מכניסים גרעין אמת — מסמך, ציטוט, תחקיר. מהצד השני יוצאים דיפ־סטייט, בגידה ומרד צבאי. הנה דוגמא טיפוסית מתוך "מרד הגנרלים", מארז תעמולה ארסי רווי שקרים ועלילות-דם שמתחפש ל"ספר" ולסדרה "דוקומנטרית" של 4 פרקים. בפועל מדובר בספינת הדגל של קמפיין נתניהו שהחל מהשבוע שעבר אימץ באופן רשמית את הנרטיבים שלה, גם את השינאה לגנרלים וגם את כך שניסו למרוד בו. וכך, ארז תדמור מקריא מתחקיר השב״כ האמיתי את המילה ״מיסקלקולציה״: בליל 7 באוקטובר הוחלט להימנע בשלב מסוים מפעילות רחבה מדי שעלולה להביא את חמאס לפרש בטעות שישראל עומדת לתקוף, ובכך לייצר הסלמה. עד כאן — מסמך. ואז מגיע שלב הקסם. תדמור שואל את גדי טאוב: ״מיסקלקולציה? מה זה קשור פה?״ וטאוב כבר מספק את החלק שהמסמך, כמה באסה להם, לא כולל: ״מה מבינים מזה? לא צריך להעיר את הדרג המדיני הקיצוני המטורף, כי הם ישר יגיבו ויגררו אותנו למלחמה שלא רצינו״. מה מבינים מזה? ובכן, טאוב מבין מזה. רק שממש לא ברור איך. כי בתחקיר השב״כ אין משפט כזה. אין החלטה לא להעיר את נתניהו. אין הוראה למדר את הדרג המדיני. אין אפילו טענה שמישהו חשש שנתניהו יורה לתקוף. יש שיקול מבצעי אם פעולה של הכוחות בשטח עלולה לייצר מיסקלקולציה מול חמאס. אבל בתוך פחות מדקה טאוב ותדמור ביצעו את האלכימיה: ״להימנע מפעילות רחבה כדי לא לייצר מיסקלקולציה״ ⬇️ ״לא להעיר את נתניהו״ ⬇️ ״ראשי הביטחון החליטו למדר את הממשלה״ ⬇️ ״מרד הגנרלים״. והחלק היפה: מרגע שהחוליה המומצאת הושתלה באמצע, הם כבר לא מציגים אותה כהשערה. היא הופכת ל״עובדה״ שעליה אפשר לבנות את עשרים הדקות הבאות. כך מייצרים קונספירציה: לא צריך לזייף את המסמך. מספיק להקריא ממנו משפט אמיתי — ואז להמציא בקול סמכותי את המשפט הבא.
הופה, אצבעוני התעורר מוקדם מרוב דאגות. הכל קורס, עלילת מרד הגנרלים שהוא היה שותף בבישול טרטיף העדשים הרעיל שלה, באין ולו הוכחה או ראיה אחת, קמלה אל תוך עצמה; הניסיון שלו לטעון שלא הטיף ולא נתן במה ולא הפיץ את עלילת הדם שמעכלת אותנו מבפנים אודות "הבגידה מבפנים" מתבררת כעוד שקר גס וחצוף; ובל נשכח את החשיפה ההיסטורית הבלעדית והמדהימה, זו שבזכותה ייכתבו מחדש את האופן בו אנו מבינים את מלחמת יום הכיפורים: הרמטכ"ל דוד אלעזר פגש את גולדה מאיר, ראשת הממשלה, רק ביום השני למלחמה; זאת, כמובן, למרות שהוא פגש אותה פעמיים ביום פרוץ המלחמה וגדי שלנו שכח לעשות גוגל, או לא יודע לעשות גוגל, או לא בדק שזה שמסר לו את ההבל הזה עשה גוגל. וגדי שלנו, האמת היא בשבילו לפעמים אפילו לא אופציה. כבר שורת גורמים בהם @bodkim2022 כתבו לו שזו טעות קשה אבל הוא לא מחק את הציוץ וגם לא חושב שמגיעה לכם התנצלות על שהפכתם קהל שבוי במלחמות התעמולה שהוא מנהל עבור נתניהו. https://t.co/x0sMQ8n5HD ואגב, גדי שלנו, אני רק שאלה: אם הסיפור הוא באמת פייק מוחלט ועוד בתקופה הזו שהיא ירח דבש בין ישראל והUAE, (ואפילו נתניהו הוזמן שם לביקור חשאי, עד שנלחץ כי גם בנט קיבל פגישה והדליף את הסוד הביטחוני שהבטיח למארחיו לשמור בסוד)- למה הם לא מבהירים כי נתניהו צודק ומדייק וכל סיפור שיחת הטלפון לא היה ולא נברא? למה במקום זאת הם בוחרים בניסוח מפותל מתוחכם שיש בו הכל חוץ מרכיב אחד- הכחשה
זמן לא ארוך לפני ה7 באוקטובר הממלכה "מסרה לישראל התרעה על אפשרות לפעולה משמעותית וקרובה של חמאס נגדה" בזמן קרוב, כך אומר גורם מודיעין מזרח תיכוני בכיר הבקיא בפרטי החלק החשאי בקשרים שבין איחוד האמירויות לבין ישראל. הגורם אישר אתמול לפחות חלק מתוך החשיפה המהדהדת של רות יובל ושלומי אלדר ב"הארץ", פרק מספרם החדש "חטופים – 843 ימים של הפקרה". הגורם אמר כי המידע הגיע ממקור "אמין מאוד", אלו שקיבלו אותו באמירויות התייחסו אליו "ברצינות רבה", הדברים היו "זמן קצר" לפני מתקפת חמאס, ועלה ממנו שמדובר על משהו שעשוי להתרחש "בקרוב מאוד" - אך המודיעין לא כלל תאריך מדוייק. הגורם סירב למסור פרטים נוספים אודות המידע שהועבר או לענות על השאלה האם המודיעין שהועבר לישראל נתפס כמגיע מסביבתו של יחיא סינוואר עצמו (ולא, נניח, לגורם אחר, פחות בכיר), ולא היה מוכן להתייחס לאופן בו הועבר המידע לישראל או לשאלה האם התקיימה שיחת טלפון שבה נשיא האמירויות, מוחמד בן זאיד, שוחח על ההתרעה הדרמטית עם ראש הממשלה נתניהו. @YediotAhronot @ynetalerts https://t.co/nWgL7EIKeb
ערוץ 14 מציג: חשיפה אמיצה של תוכן העניינים. קודם משחירים, אחר כך חושפים. עיתונות חוקרת את עבודת הגרפיקאי של עצמה. תראו את העבודה העיתונאית האמיצה הזו של ערוץ 14. "כל ההשחרה יורדת". חשיפה. גרפיקה משוכללת בתנועה. רק שערוץ 14 הם אלה שהוסיפו את ההשחרה, רק כדי להוריד אותה ולנסות ליצור את הרושם כאילו יש פה איזו חשיפה. לשכת ראש הממשלה חילקה את המסמך הזה לעיתונאים כבר בפברואר השנה, ועשתה על זה פסטיבל תקשורתי גדול. נתניהו נאם עליו שעות בועדת החוץ והביטחון והבטיח שיראה את המסמכים המלאים לתת הוועדה למודיעין תוך שבוע. זה לא קרה. בנייר שחולק אז שכתוב בראשו "בלמ"ס"- בלתי מסווג, ועמוד התוכן, זה שמוצג ב14 כאילו יורדת ממנו ההשחרה, היה נטול כל מחיקות. בסדרת כתבות שפרסמנו מאז, @YRubovitch ואני, הראינו עד כמה המסמך הזה, 55 עמודים אורכו, הוא אוסף של שקרים, פירכות, חצאי אמיתות, הגרועות משקר, סילופים, ובעיקר- ניצול לרעה של סמכות שנתניהו ניכס לעצמו באופן בלתי חוקי, מנצל את השליטה שיש לו על המסמכים המסווגים, "מאשר לפרסום" את מה שאסור לו לאשר, את מה שאם כל אזרח אחר היה מפרסם נתניהו היה ממהר להגיש נגדו תלונה לשב"כ, ומסלף את התוכן של המסמכים באופן זדוני וחמור. עכשיו הם עושים סיבוב שני על האיטריות הקרות (והשקריות האלה), קודם ביעני פרוייקט מחקר חושפני של טאוב ואדם בשם משה שמגלים לעולם את מה שכבר פורסם והופרך. וערוץ 14, משחיר כדי לנקות. לא משהו חדש אצלם, לפחות לא החלק הראשון.
ראשת הממשלה גולדה מאיר פגשה את הרמטכ"ל דוד אלעזר פעמיים ביום פרוץ המלחמה, פעם אחת בבוקר, ופעם אחת בישיבת הקבינט בערב המאוחר. כל זה לא כולל שיחות טלפון והעברות מסרים לשני הכיוונים שמתרחשות לאורך היום וכל המלחמה. שוב נתפסת בבורות מביכה או שקר עלוב. לא יודע מה מבין שניהם גרוע יותר. וזה מביא אותי להתעניין בעבודת התחקיר שעשית לקראת פירסום החשיפה הבין לאומית שלך. אז מה היה לנו שם: 1. רצית להגן על נתניהו שטעם כי לו היו מעירים אותו הוא היה מייד מורה לרמטכ"ל ולצה"ל לעשות כך ולעשות כך. אבל כשהעירו אותו לקח לו שעות ארוכות להגיע לקרייה ורק שלוש וחצי שעות אחרי פרוץ המלחמה שוחח עם הרמטכ"ל לראשונה- ולכן קיבלת מסר שמישהו העביר לך שכדאי או צריך להפיץ על גולדה ולא עשית גוגל? 2. אתה בעצמך המצאת את השטות הזו ולא עשית גוגל? 3. מישהו מסר לך את המידע, ואתה דווקא כן עשית גוגל אבל לא יצא שום דבר שונה בבדיקה? במילים אחרות- האמת בכלל חשובה לך או ששום לא חשוב חוץ מלזכות את הנאשם, מהכל, תמיד, לא משנה כמו מתו בדרך? ואם התשובה היא מספר 3, אזי אני חושב שכדאי לך לקחת קורס בסיסי באינטרנט וחיפושים ברשת. שמעתי ש"מרכז רייך לאזרחים ותיקים" עורך קורסים כאלה ברמה בסיסית אך גבוהה. עשיתי לך את השירות ומצאתי את כתובת האתר שלהם כי, כאמור, לא בטוח שתסתדר לבד. https://t.co/8rtbp4qAfC
ארז תדמור כתב מגילה כדי להוכיח שקמ״ן ראש הממשלה אינו כתובת להעברת מידע דחוף. חבל שלא קרא את תגובת לשכת ראש הממשלה עצמה. הנה מבחר הטענות של תדמור ולמה הם או שקר או בורות חמורה המעלה חשש חמור עוד יותר שאין לתדמור מושג ולו בנהלים הבסיסיים ביותר של התהליכים שהוא מתיימר לחקור. 1. “קצין המודיעין אינו הנתיב להעברת מידע בחירום.” כבר בנובמבר 2024 חשפנו שקמ״ן ראש הממשלה קיבל החל מ־02:00 את הסימנים המדאיגים והמרגיעים, ושחמ״ל אמ״ן אף וידא שהוא ער וקרא אותם; המידע הועבר במקביל גם לחמ״ל המל״ל. חודשים אחר כך פרסם עמית סגל שהרמטכ״ל האשים את הקמ״ן בכך שקיבל את המידע ולא עדכן את נתניהו. ומה השיבה לשכת נתניהו? שהקמ״ן אכן קיבל את ההודעה , אך נתניהו לא הועַר משום שהוא הגיע למסקנה כי אין מדובר באירוע דחוף. הלשכה לא טענה שהקמ״ן אינו כתובת. היא טענה שהכתובת קיבלה את המידע - והערכת הדחיפות הייתה שגויה. 2. “דרך המלך הראשונה היא טלפון ישיר מהרמטכ״ל או מראש השב״כ לראש הממשלה… כך קרה אינספור פעמים.” אף אחד ממי ששירת בתפקידים הרלוונטיים בעבר (ראשי שירותים, רמטכ״לים, מזכירים צבאיים ראש ממשלה ואנשי לשכות לשעבר) לא מכיר את “דרך המלך” שתדמור סלל לעצמו. מזכיר צבאי לשעבר אמר: “הכול עבר דרכי”; וקמ"ן רוה"מ לשעבר אומר: “אין דבר כזה התקשרות ישירה.” הנוהג התמסד בעקבות לקחי קו 300: כדי שלא יהיו שיחות ביטחוניות פרטיות שבסופן ראש ארגון אומר “הוא הורה לי” וראש הממשלה משיב “לא אמרתי”; וכדי למנוע צינורות מקבילים שבהם כל גוף מוסר תמונה אחרת ומקבל הוראה אחרת. המזכ״ץ אינו מרכזנית. הוא העד, המתאם וצומת השליטה. 3. “ש״ג זוטר.” ה”ש״ג” הוא אלוף־משנה, קמ״ן ראש הממשלה, שתפקידו להיות צינור המודיעין בין קהילת המודיעין לראש הממשלה. אפשר לטעון ששגה כשלא דחף להעיר את נתניהו; אי אפשר למחוק את תפקידו ברגע שמתברר שהחומר הגיע אליו. לקרוא לקמ״ן רה״מ “ש״ג” זה כמו לקרוא למנהל חדר המיון “הבחור בכניסה”. 4. “להודעה צורפה הערכה מצננת.” תדמור וחברים שלו במכונת התעמולה מעתיקים בסילוף ממה שאני פרסמתי ואז טוענים או רומזים שהסתרתי את זה. כמו שכתבתי להודעה צורפו הסימנים המדאיגים והסימנים המרגיעים, כל מה שהיה בפני הצמרת הצבאית ומודיעינית. הכל רק מוכיח את השקרים בבסיס עלילת הדם הזו- הם העבירו את מה שהיה לפניהם. הם ראו סימנים חריגים, אבל גם מרגיעים, הם חלקו אותם בצינור העברת המידע לראש הממשלה ובמקביל אך פירשו אותם בטעות קשה וטרגית כתרגיל, שגרה או הכנות לתקיפה ישראלי. יש הבדל בין “הם הבינו שחמאס עומד לתקוף והסתירו” לבין “הם לא הבינו שחמאס עומד לתקוף ולכן לא התריעו.” הראשון הוא מרד; השני הוא הכישלון ההיסטורי. אי אפשר להשתמש בהערכה “חמאס בשגרה” כדי להסביר מדוע הקמ״ן לא העיר - ובאותה נשימה לטעון שבר והלוי דווקא הבינו היטב שמתקפה עומדת להתחיל והסתירו אותה בזדון. 5. “הרצי הלוי ורונן בר לקחו לעצמם את הסמכות… כאילו אין ממשלה.” זו אינה עובדה אלא הרשעה בכוונת זדון. איפה המסמך, העדות או הפרוטוקול המראים שהם הבינו שמתקפה עומדת להתחיל והחליטו לא להעיר את נתניהו מפני שחששו שיתקוף? אין. במקום ראיה יש “אין על זה מחלוקת” - הביטוי הקבוע של תדמור כשהמחלוקת היא כל הסיפור. 6. “אם מידע דומה יתקבל הלילה, האם צריך לעדכן את נתניהו?” ואם ראש הממשלה מקבל כל כך הרבה אזהרות והתרעות מקהילת המודיעין לאורך שנה, הוא לא חייב לערוך על כך לפחות דיון? ולשאלה עצמה- כן. אחרי 7 באוקטובר סף ההתרעה חייב להיות נמוך בהרבה. אבל שינוי הסף אחרי האסון אינו מוכיח שהסף הקודם נקבע בזדון. השורה התחתונה פשוטה: המידע הגיע ללשכת ראש הממשלה דרך קמ״ן רה״מ, הועבר למזכ״ץ והגיע גם למל״ל. לשכת נתניהו עצמה מאשרת זאת. הוא לא הגיע לנתניהו משום שהמערכת - ובתוכה גם אנשיו שלו - שגתה באופן נורא בהערכת חומרתו. זה כשל. זו קונספציה. אבל כדי להפוך אותם ל”מרד” צריך את הדבר היחיד שתדמור לא סיפק גם במגילה הזאת: ראיות.
בוא נבדוק מי גונב דעת. בעמ' 28 ב"מרד הגנרלים" כותב תדמור:"לו היה רונן בר מציג בפני נתניהו בליל ה-7 באוקטובר מגוון תרחישים אפשריים בעקבות המידע המודיעיני שהתקבל, וביניהם גם את סכנת המיסקלקולציה, ומאפשר לראש הממשלה להכריע כיצד להגיב למידע ולתרחישים שהוצגו בפניו – לא היה בכך כל פסול מנקודת מבט דמוקרטית. "הבעיה היתה שבר החליט שכדי למנוע מיסקלקולציה, עליו לתמרן ולתחבל את נתניהו. למדר אותו. לקבל את ההחלטות במקומו" זה לא ניתוח, לא פרשנות ולא הערכה. זו קביעת עובדה חדה וברורה, בשפה נהירה, על מחשבה לבצע עבירה פלילית קשה ובעקבותיה ביצוע של מעשה חמור מאין כמותו נגד המדינה ואזרחיה, הכל כמובן בתנאי שהדברים אכן קרו. אבל הם לא קרו ומדובר בפייק מוחלט, עלילת דם.
הסדנה לייצור קונספירציות ועלילות דם שיעור 1: איך הופכים מסמך אמיתי ל״מרד הגנרלים״. כך עובד מפעל הנקניקיות של ארז תדמור וגדי טאוב: מצד אחד מכניסים גרעין אמת — מסמך, ציטוט, תחקיר. מהצד השני יוצאים דיפ־סטייט, בגידה ומרד צבאי. הנה דוגמא טיפוסית. ארז תדמור מקריא מתחקיר השב״כ האמיתי את המילה ״מיסקלקולציה״: בליל 7 באוקטובר הוחלט להימנע בשלב מסוים מפעילות רחבה מדי שעלולה להביא את חמאס לפרש בטעות שישראל עומדת לתקוף, ובכך לייצר הסלמה. עד כאן — מסמך. ואז מגיע שלב הקסם. תדמור שואל את גדי טאוב: ״מיסקלקולציה? מה זה קשור פה?״ וטאוב כבר מספק את החלק שהמסמך, כמה באסה להם, לא כולל: ״מה מבינים מזה? לא צריך להעיר את הדרג המדיני הקיצוני המטורף, כי הם ישר יגיבו ויגררו אותנו למלחמה שלא רצינו״. מה מבינים מזה? ובכן, טאוב מבין מזה. כי בתחקיר השב״כ אין משפט כזה. אין החלטה לא להעיר את נתניהו. אין הוראה למדר את הדרג המדיני. אין אפילו טענה שמישהו חשש שנתניהו יורה לתקוף. יש שיקול מבצעי אם פעולה של הכוחות בשטח עלולה לייצר מיסקלקולציה מול חמאס. אבל בתוך פחות מדקה טאוב ותדמור ביצעו את האלכימיה: ״להימנע מפעילות רחבה כדי לא לייצר מיסקלקולציה״ ⬇️ ״לא להעיר את נתניהו״ ⬇️ ״ראשי הביטחון החליטו למדר את הממשלה״ ⬇️ ״מרד הגנרלים״. והחלק היפה: מרגע שהחוליה המומצאת הושתלה באמצע, הם כבר לא מציגים אותה כהשערה. היא הופכת ל״עובדה״ שעליה אפשר לבנות את עשרים הדקות הבאות. כך מייצרים קונספירציה: לא צריך לזייף את המסמך. מספיק להקריא ממנו משפט אמיתי — ואז להמציא בקול סמכותי את המשפט הבא. ועכשיו בוא תראה לי תדמור את ה95% של הוכחות שאתה טוען שהחמצתי. ממתין
הסדנה לייצור קונספירציות ועלילות דם שיעור 1: איך הופכים מסמך אמיתי ל״מרד הגנרלים״. כך עובד מפעל הנקניקיות של ארז תדמור וגדי טאוב: מצד אחד מכניסים גרעין אמת — מסמך, ציטוט, תחקיר. מהצד השני יוצאים דיפ־סטייט, בגידה ומרד צבאי. הנה דוגמא טיפוסית. ארז תדמור מקריא מתחקיר השב״כ האמיתי את המילה ״מיסקלקולציה״: בליל 7 באוקטובר הוחלט להימנע בשלב מסוים מפעילות רחבה מדי שעלולה להביא את חמאס לפרש בטעות שישראל עומדת לתקוף, ובכך לייצר הסלמה. עד כאן — מסמך. ואז מגיע שלב הקסם. תדמור שואל את גדי טאוב: ״מיסקלקולציה? מה זה קשור פה?״ וטאוב כבר מספק את החלק שהמסמך, כמה באסה להם, לא כולל: ״מה מבינים מזה? לא צריך להעיר את הדרג המדיני הקיצוני המטורף, כי הם ישר יגיבו ויגררו אותנו למלחמה שלא רצינו״. מה מבינים מזה? ובכן, טאוב מבין מזה. כי בתחקיר השב״כ אין משפט כזה. אין החלטה לא להעיר את נתניהו. אין הוראה למדר את הדרג המדיני. אין אפילו טענה שמישהו חשש שנתניהו יורה לתקוף. יש שיקול מבצעי אם פעולה של הכוחות בשטח עלולה לייצר מיסקלקולציה מול חמאס. אבל בתוך פחות מדקה טאוב ותדמור ביצעו את האלכימיה: ״להימנע מפעילות רחבה כדי לא לייצר מיסקלקולציה״ ⬇️ ״לא להעיר את נתניהו״ ⬇️ ״ראשי הביטחון החליטו למדר את הממשלה״ ⬇️ ״מרד הגנרלים״. והחלק היפה: מרגע שהחוליה המומצאת הושתלה באמצע, הם כבר לא מציגים אותה כהשערה. היא הופכת ל״עובדה״ שעליה אפשר לבנות את עשרים הדקות הבאות. כך מייצרים קונספירציה: לא צריך לזייף את המסמך. מספיק להקריא ממנו משפט אמיתי — ואז להמציא בקול סמכותי את המשפט הבא.
אני קראתי את ה"ספר" וגם צפיתי ב"סדרה" ולא מצאתי שם את ההוכחות והראיות אפילו לבסיס של הסיפור. אולי תוכל לסייע ולהצביע לנו היכן בספר יש את: 1. מקרה אחד מתוך “אינספור הפעמים” שבהן ראש ארגון התקשר ישירות לנתניהו כדי למסור התרעה, בלי המזכיר הצבאי. 2. מסמך אחד, פקודה אחת או עדות אחת לכך שמאמרו של עמית סער מ2019 אומץ כדוקטרינה של צה״ל או השב״כ. 3. עדות או תיעוד לכך שמישהו החליט לא להעביר משהו לנתניהו. 4. ראיה אחת לכך שהמאמר הזה של סער גרם לבר ולהלוי להסתיר מידע מנתניהו בליל 7 באוקטובר ושהם בכלל הסתירו משהו שבאופן רגיל היה צריך להגיע לידיעת ראש הממשלה, ולא שגו קשות בקריאת המציאות עד אז, “מרד הגנרלים” נותר מה שהיה מראש: טענה חמורה מאוד, שעליה משום מה נתניהו לא התלונן אצל מבקר המדינה, עטופה בהרבה מרכאות, שאחריהן אמירות וקביעות והאשמות שאין להן אפילו לא תחילתה של ראייה והוכחה. הבטיחו מרד גנרלים. בינתיים קיבלנו מרד צייצנים נגד העובדות.
אני מציע לתדמור, למורג, לעוזר ולטאוב לחסוך את סבב הקללות הבא ולהציג: 1. מקרה אחד מתוך “אינספור הפעמים” שבהן ראש ארגון התקשר ישירות לנתניהו כדי למסור התרעה, בלי המזכיר הצבאי. 2. מסמך אחד, פקודה אחת או עדות אחת לכך שמאמרו של עמית סער מ2019 אומץ כדוקטרינה של צה״ל או השב״כ. 3. עדות או תיעוד לכך שמישהו החליט לא להעביר משהו לנתניהו. 4. ראיה אחת לכך שהמאמר הזה של סער גרם לבר ולהלוי להסתיר מידע מנתניהו בליל 7 באוקטובר ושהם בכלל הסתירו משהו שבאופן רגיל היה צריך להגיע לידיעת ראש הממשלה, ולא שגו קשות בקריאת המציאות עד אז, “מרד הגנרלים” נותר מה שהיה מראש: טענה חמורה מאוד, שעליה משום מה נתניהו לא התלונן אצל מבקר המדינה, עטופה בהרבה מרכאות, שאחריהן אמירות וקביעות והאשמות שאין להן אפילו לא תחילתה של ראייה והוכחה. הבטיחו מרד גנרלים. בינתיים קיבלנו מרד צייצנים נגד העובדות.
״מרד הגנרלים״: יש מרכאות, אין ראיות. השקרים שהולידו את הקונספירצייה שמובילה את קמפיין נתניהו טריק קבוע במכונה: לוקחים ציטוט אמיתי, משתמשים במרכאות כתעודת כשרות, ומבריחים אחריהן מסקנות מומצאות. הציטוט מדויק; העלילה על חשבון הבית. כך הפכו ארז תדמור ויונתן דחוח־הלוי מאמר מ־2019 של עמית סער ז״ל על הסלמה לא מתוכננת לאסטרטגיה צה״לית ולמניע הסודי של רונן בר והרצי הלוי בליל 7 באוקטובר. זו מכונת הנקניקיות הרעיונית שלהם: מכניסים ״מערכות״, מוציאים ״דיפ־סטייט״. דחוח־הלוי אפילו מצא אצל סער דוקטרינה בשם ״הכלה מקסימלית״ רק שצירוף המילים, או המשמעות שהוא מייחס לו, כלל אינו מופיע במאמר. דחוח המציא דוקטרינה, ייחס אותה לסער ואז נחרד ממנה. גם התסריטאי, גם עד המדינה. והנה עוד קסם: סער דן ביכולות שיאפשרו גמישות בעיתוי תקיפה ישראלית, גם במחיר ויתור על יתרון ההפתעה שלנו. דחוח־הלוי הפך זאת לנכונות לספוג מתקפת פתע של האויב. מי מפתיע את מי? פרט שולי. מחליפים את בעל הפעולה, והופ - הגענו ל־7 באוקטובר. גם ההקדמה המפרגנת של אמיר ברעם נהפכה לאישור לדוקטרינה, אף שהפרסום מבהיר שהדעות אישיות. הקדמה הפכה לפקודה; קידומו של סער הפך להוכחת אימוץ. בקצב הזה, מי שעשה למאמר לייק היה קצין המבצעים של המרד. *ומכאן שרשרת ה״הוכחות״: סער כתב; סער קודם; לכן הצבא אימץ; לכן בר והלוי הסתירו מידע מנתניהו; לכן ״מרד הגנרלים״.* *מה חסר? מסמך אימוץ, פקודה, פרוטוקול, עדות שהם בכלל קראו את המאמר, ראיה שהסתמכו עליו או שהחשש מנתניהו הכתיב את התנהלותם באותו לילה. כלומר, בערך כל השרשרת שבין המאמר למסקנה.* אצל סער אין הוראה להסתיר מידע מראש הממשלה ואין היתר לקבל החלטות במקומו. את החיבור עושים תדמור ודחוח־הלוי בעצמם, ואז מאשימים את סער בתוצאה. חלק מהציטוטים אמיתיים; המניפולציה מתחילה כשנסגרות המרכאות. גם חמש שאלות חשדניות אינן חמש ראיות. ב״מרד הגנרלים״ המרכאות התייצבו. הראיות עדיין נפקדות. ב-31 באוגוסט 2026 כבר אמר נתניהו בקולו שגנרלים החליטו "לא להרגיז את חמאס, לא להעיר אותי ולא לתקוף מראש". אחר כך, כשהסערה סביב שרה התפוצצה, הוסיף שכפ"ץ מילולי: "כשל, לא בגידה". אבל אם ראשי המערכת הבינו שעומדת לפרוץ מתקפה והסתירו זאת בכוונה מפני ראש הממשלה כדי למנוע ממנו לפעול, זה אינו כשל בתום לב אלא מרד ובגידה מהסוג הגרוע ביותר. כך יוצא שבמצוקתו להגן על אישתו, נתניהו אולי שולל את המילה אבל מקפיד לשמור על העלילה. @ynetalerts @YediotAhronot https://t.co/Z9oZICj1cy
"הם שתו את הגז" תיק סודי שהודלף שופך אור על סוד הנשק הכימי של סודאן ניסויי פצצות חשאיים במדבר הסודאני. עקרבים שנחנקו ונמצאו מתים על רצפת מפעל נשק. מכלי כלור שנלקחו ממפעל לטיהור מים בבירה שסועת המלחמה. צבא סודאן הכחיש זה זמן רב את ההאשמות האמריקאיות שלפיהן השתמש בנשק כימי במסגרת מלחמת האזרחים ההרסנית במדינה. ההאשמה הזו הביאה לסנקציות אמריקאיות מכאיבות נגד סודאן ונגד מפקד צבאה, הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן. עם זאת, ארצות הברית מעולם לא ביססה בפומבי את הטענה באמצעות הוכחות. כעת תיק ראיות ששירות מודיעין מזרח-תיכוני שיתף עם הניו יורק טיימס מחזק את ההאשמות האלה ומתאר כיצד ומדוע צבא סודאן פיתח וייצר נשק כימי במשך שישה חודשים ב-2024. תצלומים, סרטונים, מסמכים ותקשורת שיורטה מציגים יחידה צבאית סודאנית חשאית שלפי הדיווחים ייצרה תחמושת מבוססת כלור לשימוש נגד כוחות התמיכה המהירה, הקבוצה החצי-צבאית שהצבא נלחם בה על השליטה במדינה. התיק כולל שרטוטים של פצצות, פרטים על ניסיון לכאורה לטייח את הפרויקט לאחר שארצות הברית גילתה אותו, והצעה שלפיה חלק מהכלור ששימש לייצור הפצצות נלקח ממרכז אזרחי לטיהור מים שקיבל את הכימיקל מארגוני סיוע בינלאומיים. W\ @declanwalsh via @nytimes
תורגם מהשפה אנגלית*נתניהו מלין שלא העירו אותו בלילה;* *השבוע גם הוסיף שזה היה בכוונה ומתוך מזימה;* אם היו מעירים אותי, אמר בפינת הליטוף בתוכנית הפטריוטים בערוץ 14, הייתי מייד נותן הוראה לסגור את הגבול, לגייס את כל צה"ל, להפעיל את כל חייל האויר ועוד רשימה ארוכה של פעולות שהיו מצילות את המצב. אפשר לנחש לפי ניסיון העבר אבל אי אפשר לדעת בוודאות מה היה קורה אילו; *מאידך, אפשר לבדוק מה נתניהו עשה בעולם המציאות והאמת מהרגע שכן העירו אותו, במקביל לפרוץ המלחמה ובשעות הקריטיות מייד לאחר מכן. אילן לוקאץ' הכין לאולפן שישי תחקיר בנושא, שהיה לי הכבוד לתרום לו כמה מילים. @IlanLukatch
הקונספירציה: נתניהו טוען שהגנרלים החליטו למדר אותו ולא לעדכן על הסימנים המדאיגים, כי פחדו שהוא יורה על תקיפה. האמת: הצבא העביר את המידע הרגיש ללשכה בשני ערוצים נפרדים החל מ0200 ודאג לוודא כי קצין המודיעין של נתניהו התעורר וראה את החומר. כפי שחשפנו כבר בנובמבר 2024, החל מ־02:00 קצין המודיעין של ראש הממשלה נתניהו, קצין מנוסה ובכיר בדרגת אלוף משנה הממונה מתוקף תפקידו על הניתוב של כלל המידע המסווג ממערכת הביטחון לנתניהו ובחזרה, קיבל את החומרים אודות הסימנים המדאיגים שעלו מתוך עזה, וגם המרגיעים. בשעה 0300 התקשר התורן מחמ"ל חטיבת המחקר כדי לוודא שקמ"ן רוה"מ ער וקרא את החומר שהועבר אליו קודם. במקביל הגיע אותו מידע בנתיב נתונים אחר מאמ"ן ושב"כ לחמ״ל המל״ל, שגם הוא במשרד רה״מ וכפוף לנתניהו. אלה בדיוק הגורמים שאמורים, אם החומר מצדיק זאת, לעדכן את המזכ״צ ולהעיר את ראש הממשלה. לכן מערכת הביטחון לא מידרה את לשכת נתניהו, והעבירה את החומר כנדרש. האם ש' היה צריך להעיר את המזכ"צ? האם חמ"ל המל"ל היה צריך לפעול דרך כלשהי ולעורר תשומת לב למידע? האם היו עוד אנשים בלשכת ראש הממשלה שקיבלו עידכון אבל גם הם החליטו שלא להעיר את נתניהו? שאלות מצויינות אבל לא בהקשר הזה. מה שברור- המידע נעצר בתוך הלשכה ולא הגיע לנתניהו. מדובר על כשל של הלשכה, שקיבלה את כל החומר שהיה זמין במהלך הלילה ולא על שום קשקוש אודות "מרד גנרלים". https://t.co/ec9z0Ao1Ey
אין ספק בדבר אחד: דבריה של עמליה עוזר מוכיחים שהיא אינה אשת המקצוע הרלוונטית לענייני אבטחת אישים. השאלה היא אם רונן כהן כן. לאחר בחינת ניסיונו, התבטאויותיו, דרך מינויו והחשש לניגוד עניינים - התשובה עדיין רחוקה מלהיות ברורה. עוזר טוענת שהמלצת כהן לאבטח את גדי איזנקוט מוכיחה שהביקורת עליו הייתה “מסע הכפשות מגוחך ושטני”. ובכן, לא. ראשית, כהן לא “אישר” דבר. הוועדה שבראשותו המליצה לוועדת השרים לאבטח את איזנקוט עד הבחירות. זו המלצה קולקטיבית; השרים הם שמכריעים. שנית, אפילו לא ברור על מה התבססה ההמלצה. עוזר פוסקת שלא היה מידע קונקרטי. לעומת זאת, ב“ישראל היום” פורסם - והדיווח שוכפל באתרים נוספים - כי ההמלצה באה בעקבות “התרעות וממצאים חדשים” שהעביר מטה איזנקוט. אבל למה להמתין לעובדות כשאפשר לערוך הערכת מודיעין, לכתוב פסק דין ולהכריז: “בעיניי לא נכון היה לאשר הוצאה כה משמעותית של משאבים וכספי ציבור עבור אדם שאין לגביו מידע קונקרטי על איום ממשי”. כשיאיר נתניהו נהנה מאבטחה ממלכתית מלאה בחו״ל לאורך זמן, השאלות על “כספי הציבור” ועל קיומו של איום קונקרטי מטרידות את עוזר מעט פחות. ובעיקר: החלטה אחת אינה מעלימה ניגוד עניינים. ניגוד עניינים אינו פרס שמקבלים רק לאחר שנתפסים בהחלטה פסולה; הוא מצב שבו עמדה או זיקה חיצונית עלולות להשפיע - או ליצור חשש שישפיעו - על מילוי התפקיד. שופט שהשמיץ נאשם אינו מוכיח את ניטרליותו בכך שבסוף זיכה אותו. גם ה“סטטיסטיקה” שעוזר משווקת בשם “ניסיונו המקצועי” של כהן - שלפיה רוב ניסיונות ההתנקשות מתרחשים ללא התרעה מודיעינית - אינה נתון סטטיסטי מוכר. לא נמצא מחקר ישראלי, אמריקני או בינלאומי שמבסס את הקביעה הזאת, וגם אין מאגר עולמי שמאפשר לחשב אותה ברצינות. המחקר המקיף של השירות החשאי האמריקני מצא שתקיפות נגד אישי ציבור הן בדרך כלל סופו של תהליך: בחירת יעד, תכנון, מעקב, התקרבות ולעיתים גם “זליגה” של הכוונה לאחרים. לעיתים אין התרעה מודיעינית ממוקדת בידי הרשויות - אבל במקרים רבים קיימים סימנים מקדימים והתנהגויות הניתנים לזיהוי. המחקר אינו מוכיח את ה“סטטיסטיקה” של כהן; בוודאי לא את הטענה שרוב ההתנקשויות מתרחשות בתוך ריק מוחלט של סימנים מקדימים. גם הביטוי “לפנים משורת הדין” הוא קשקוש. השב״כ מאבטח בקביעות שבעה סמלי שלטון; הוועדה קיימת בדיוק כדי לדון באבטחת אנשים אחרים לפי הערכות איום וסיכון. דיון באיזנקוט אינו נדבה מכיסו הפרטי של כהן, ואיזנקוט - או הציבור - אינם צריכים להודות לו על שהסכים לבצע את תפקידו. מוזר שרק כשמדובר במשפחה המלכותית נעלמות לפתע החרדות מפני “כספי הציבור” ומפני אבטחה “לפנים משורת הדין”. בתוך הטירוף הזה, כהן אף מספר שהוא נפגש מדי פעם עם שרה נתניהו “החרדתית” ושהוא מבין לליבה נוכח האיומים על בנה, וזאת אף לאחר שפורסם כי הרל"שית שלה מתקשרת אליו שוב ושוב ושוב באמצע ראיון טלוויזיה שנתן בנושא. אפשר בהחלט להבין את הדאגה של אם לבנה, אבל על מה בדיוק יש לכהן לדבר איתה. הוא יו"ר ועדה ציבורית שנועדה לנתק את גורמי המקצוע מהפוליטיקאים ובמקום זאת- הולך אליהם הביתה. כהן התרשם כנראה עמוקות מגברת נתניהו. את רגשותיו ביטא בציוץ משתפך במיוחד שפרסם בתקופה שקדמה למינויו - ובהמשך מחק. ציוץ אחר שמחק נכתב לאחר אחת הפעמים שבהן נתניהו טען שלא העירו אותו בלילה מחשש שהוא יהיה היחיד בעל יוזמה ואומץ, ושיתקוף את חמאס. אז כהן כתב נגדו דברים נוקבים במיוחד. אבל מאז הספיק כהן לשכוח מה כתב - והיה בטוח שגם אנחנו נשכח. בסוף השבוע האחרון כבר תקף את איזנקוט כ“איש מסוכן” וטען שהוא היחיד שלא קיבל אחריות. הציוצים נמחקו. ניגוד העניינים, השאלות והצילומים - קצת פחות.
שמעון, איזו התחכמות: לא קראת להעמיד אותי מול כיתת יורים - רק סיפרת שאביך היה אומר להעמיד מול כיתת יורים אדם שעשה בדיוק את מה שאתה מייחס לי, והוספת שאתה “בהחלט יכול להבין” אותו. לא התכוונת אליי, כמובן. בדיוק כפי שבציוץ כאן לא קראת לעצור אותי באלימות ובאין ספור קטעים מהתוכנית שלך לא ייחסת לי את עלילת הדם הזו. כל קורא וצופה סביר יודעים להשלים לבד את הנושא והנשוא. ומאחר שגייסת את אביך ז״ל כסמכות מוסרית לענישה: שמעתי שהחבר'ה האלה היו די איזי בגישתם לשיגור אנשים, כולל קולגות, אל הקיר (שמיר סיפר לי פעם על עניין אליהו גלעדי). מעניין איך אביך וחבריו היו שופטים את מי שחושף מידע על מיקום חיילי צה"ל, תוך כדי לחימה, רק כי הוא חייב להשוויץ. הוא היה חבר ב“ברית הקנאים”, קבוצה שבין פעולותיה היו הצתת בית קפה שפעל בשבת, אוטובוס ומכוניות. נדמה שגם הבן מתקשה לקבל מגבלות שאינן לרוחו: כשהצנזורה מגבילה אותך, אתה מכריז שהיא “חארטה” ו“פוליטיקה” - ואז ממשיך לחשוף בשידור מיקומי כוחות צה״ל בלבנון. ההבדל בינינו פשוט: נגדי אין קביעה של "הטריבונל", ועדת השלושה הפוסקת בענייני צנזורה שפרסום שלי “גרם בפועל לנזק ביטחוני ממשי”. נגדך יש. אליי הצנזור הראשי לא פנה בעקבות שידור וקבע שבוצעה “הפרת צנזורה חמורה”. אליכם הוא פנה. אני לא חשפתי מיקום כוחות בשעת לחימה בשידור חי בלי אישור הצנזורה אתה חשפת והוגשו נגדך כמה תלונות למשטרה והפרסום שלי שאתה מכנה שוב ושוב בכזב ובדיבה חמורה “חשיפת מבצע הביפרים” לא חשף ביפרים, שיטת פעולה, יעד או מועד. בניגוד אליך- הפרסום עבר צנזורה ואחרי אין ספור ניסיונות של ראש הממשלה וחבורתו הודיעו כלל גורמי החקירה והמודיעין כי לא רק שלא פורסם מידע מסווג, ולא רק שלא נגרם נזק, אלא שכלל לא הייתה הדלפה. אז תחסוך מאיתנו את תיאטרון הצדיק הנרדף. לא “אבא אמר”, לא “לא נקבתי בשם”, ולא קריצה לכיתת יורים משאירים עמימות אמיתית. ברור למי כיוונת וברור מה ביקשת להחדיר לתודעה- רעל, כזבים, דיבה ועלילה. אבל אל דאגה- בקרוב תהיה לך עוד הזדמנות, הפעם מחוץ לאקרנים, לנסות ולהוכיח כי אמת דיברת.
"בתור אישה שגם הולכת למספרה" לא בטוח שעלילת הדם נגד יאיר גולן היא השיא של ה"ראיון" עם שרה נתניהו. 12 דקות מאוחר יותר לתוך הראיון נתניהו מתנפלת על היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. לדבריה, "העם הימני והעם שרוצה בעצם לחיות" (שהם, כפי שמתברר מהראיון מונחים מקבילים וחופפים שכן אם נתניהו לא ייבחר, כולנו נמות) "צריך להבין שהיועצת "עושה דברים מאוד מאוד לא תקינים". אחד מהם, רחמנא ליצלן, הוא טענותיה הקשות של שרה נתניהו על איך ייתכן ש"אפילו אחרי [אירוע] המספרה", היא מיארה, "בתור אישה שגם הולכת למספרה, אין ספק שהיא גם הולכת" לא התקשרה לנתניהו לעודד את רוחה, ואפילו, למרבית החרפה, "למה היא לא כתבה פוסט" בעדה. הדרישה ממיארה לכתוב פוסט מעלה את החשש כי גב' נתניהו לא לגמרי מבינה את מהות תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. זה קרה אחרי שנתניהו באה בטענות לשב"כ וליחידת האבטחה של משרד ראש הממשלה המחזיקים מידע, לדבריה, אודות רבים מאוד הפועלים כדי "שכל משפחת נתניהו תהיה מתחת לאדמה", אבל "אף אחד לא עושה עם זה כלום" ועוד האשמות ותלונות שהמכנה המשותף בין כולם הוא זהות הקורבן.
אהההה, הפייק הזה, שהוא "לא אשם פלילית בכלום". שמע, פתחי, לא יודע איך לבשר לך זאת במילים עדינות- מסמך ארוך ומפורט שכמוהו כדו"ח ביניים ואשר הוגש לבית המשפט העליון מטעם ועדת החקירה בעניין הצוללות (בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט גרוניס, שנתניהו שמאוד העריך, ואשר מונה בתקופת נתניהו לנשיא בזכות תיקון לחוק שנתניהו קידם) אומר דברים קשים מאוד על נתניהו. אם המסקנות הללו יוותרו על כנן גם בדו"ח הסופי, המעשים המתוארים שם יחייבו, בסבירות גבוהה מאוד, פתיחת חקירה פלילית. בכל מקרה, ואל מול דו"ח הביניים של ועדת החקירה, לקרוא לאירוע הזה "פייק" זה פשוט, ובכן, "פייק"
פתחי, במחילה, שתי שאלות: הראשונה: על איזה פייק אתה מדבר? שנתניהו ביקר בצוללת? שיש לנו צוללת? שיש פרשה שמטילה צל כבד בנושאי ביטחון לאומי וטוהר מידות על נתניהו בנוגע לצוללות? השנייה: בקשר ל"פייק עצום פי מיליון"- להאשים סגן רמטכ"ל לשעבר שידע על הטבח מראש, אם לא היה ממש מעורב בו, זה יותר חמור מהצוללות, לא?
יותר מ-200 ישראלים בולטים חתמו ביוני על מכתב שדרש מהממשלה לעצור את ההתקפות נגד אזרחים פלסטינים בגדה המערבית. בין החותמים היו שני ראשי ממשלה לשעבר, יותר משלושה תריסרי גנרלים בדימוס מהצבא ומחיל האוויר, ראשי שירותי המודיעין החיצוני והפנימי לשעבר של המדינה, וכן רבנים, חתן פרס נובל ואחד הסופרים הנערצים ביותר בישראל. במכתבם הם קראו לשים קץ ל“טרור יהודי” ול“טיהור האתני” המתנהל בגדה המערבית. והם האשימו את ממשלת מר נתניהו לא רק ברשלנות בכך שלא עצרה זאת, אלא בניהול “מדיניות ממשלתית מכוונת שבה כל מערכת הביטחון — כולל הצבא, השב״כ והמשטרה — שותפה ביודעין”. W\@azamsahmed @natan_oden @ivorprickett דרך @nytimes
תורגם מהשפה אנגליתלו רק היו מעירים אותי אומר נתניהו, והכל היה נראה אחרת, וכשייפתחו הפרוטוקולים אתם תגלו שם את מרד "הגנרלים" (משתמש ממש בקטעים שלמים מתוך נרטיב התעמולה של עריצי התרעלה). הנה כאן בשיחה עם @lucyaharish הנפלאה אתמול על מה @YRubovitch ואני כבר מצאנו בתוך התיעודים (חומת יריחו, בכספת של נתניהו) ולמה באמת ראש הממשלה כל כך חושש מועדת חקירה.